אופנת תוכנה בע"מ נ' בקרמן ואח'

פסק דין

א. מבוא

בפני תביעה כספית ע"ס 113,804 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעת בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבעים.

מטעם הנתבעים הוגשה בקשה למתן רשות להגן, אשר נתמכה בתצהירו של המבקש 1. טענת ההגנה המרכזית שהעלו הנתבעים כנגד התביעה הינה, כי בין הצדדים קיים מעשה בי-דין מכוחו של פסק בוררות אשר אושר זה מכבר והפך לחלוט, לפיו נקבע כי אין לחייב הנתבעים באופן אישי בחובה של החברה החייבת. לפיכך טוענים הנתבעים כי יש לדחות התביעה על הסף.

בדיון ההוכחות אשר התקיים בפניי ביום 10.11.10, שמעתי חקירת מצהירי הצדדים על תצהיריהם. כן סיכמו בפניי ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ.

ב. הרקע

בבסיס המחלוקת בין הצדדים עומד הסכם בו התקשרה התובעת עם חברת איסקייפ (להלן: "איסקייפ") ביום 6.2.07, לפיו התחייבה איסקייפ לספק שירותי תמיכה ושירות למערכות קופה ממוחשבות אשר נמכרו על ידי התובעת ללקוחותיה. (להלן: "ההסכם").

ההסכם כלל בחובו תניית בוררות.

ביום 14.5.08, הגישה התובעת תביעה לבית משפט זה כנגד איסקייפ וכנגד הנתבעים באופן אישי ,ואיסקייפ מצידה הגישה תביעה נגדית. (ת.א. 28052/08).

בהתאם להסכמת הצדדים, אשר קיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 11.11.08, הסכימו הצדדים להפנות את תביעותיהם ההדדיות לבוררות.

ביום 9.12.08, נחתם בין התובעת לבין איסקייפ הסכם בוררות.

ביום 1.12.09, ניתן פסק הבוררות, לפיו חויבה איסקייפ לשלם לתובעת פיצוי והשבה בסך 88,000 ₪ נושא ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה לביהמ"ש ועד התשלום בפועל, ועוד 10,000 ₪, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התשלום עבור פסק הבוררות יתחלק בין הצדדים בחלקים שווים. עוד נקבע בפסק הבוררות כי התביעה שכנגד נדחית וכן כי אין מקום לחייב באופן אישי את הנתבעים 2-3, הם הנתבעים שבפניי.

ביום 29.4.10, אושר על ידי כב' השופט חגי ברנר, פסק הבוררות, לפי בקשה שהוגשה מטעם התובעת.

בגדרה של המחלוקת שבפניי, טוענת התובעת כי תביעה זו כנגד הנתבעים מוגשת בהתאם להתחייבותם האישית לשאת בחיוביה של איסקייפ כפי שנטלו על עצמם הן במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 11.11.08 והן בגוף הסכם הבוררות. הנתבעים מצידם עומדים על טענתם כי יש לדחות התביעה מחמת קיומו של הסכם הבוררות שהינו חלוט ומהווה מעשה בי-דין בין הצדדים.

ג. דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי דינה של התביעה להידחות מחמת קיומו של מעשה בי-דין.

התובעת שבפניי מבקשת להשתית את כתב התביעה על הצהרת ב"כ הצדדים לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.08, לפיו הצהירו ב"כ הצדדים:

"מוסכם להפנות את התביעות ההדדיות לבוררות.

מוסכם שהנתבעים 2-3 ומר בן-עמי, יהיו אחראים כל אחד לחיובים, ככל שיפסק על ידי הבורר, כנגד החברות, כל אחד לחברה שהוא בעלים שלה".

וכן על התחייבות הנתבעים בחתימתם על גבי הסכם הבוררות, לפיו התחייבו: